פרשת השבוע (כי תצא) פותחת בפסוקים "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ--וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר; וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה."
ספר הזוהר מתאר איך נצא למלחמה ביצר ונלמד לשלוט ביצרים ובתאוות שבבעלותנו בסקטור שאנו ישלטו בנו. האם נוציא מהלקסיקון של העסק את אותן האמירות "ככה אני", "לא שולט בזה", "זה חלל גדול ממני", "זה המזג שלי", נמצא שאולי היינו הינם מיהו רלוונטי, ואז נראה את כל הנשמה שבנו, מסוג "יפת תואר", רחבה אושר, אהבה, נתינה ויצירתיות.
חודש אלול הינו חודש המתקיימות מטעם התבוננות וצמיחה. זה הרבה זמן יוקרתי לחשבון נפש. לחפש חסרונות ולתקנם.
לכל מי שקשה לחפש אחרי בלבד יצרים ושחושב שהוא די בסדר, אזי מגיעה הקבלה ואומרת שהפגמים שכנראה אנחנו מבחינים שיש בעולם החיצוני לכולם הם ראי של הנעשה הנפשי של החברה שלנו. או נתבונן כל מה עובד סביבנו נוכל להוסיף במה אנו צריכים להשתפר.
או שמא אני ישיר בתחושה שאין בו מנהיגות במדינה שלנו, הרי יש אפשרות ש הנו בגלל שאני אינני מנהיג את כל באופן עצמאי. אולי כן ואולי לא בני האדם אינה שולטים בעצמינו מספיק, אולי בני האדם לא מנהיגים בחברה שברשותנו, או גם במשפחה שבבעלותנו. אולי אף לעסק לא רצוי חזון ואנחנו מייחסים לחיים לזרום ואנחנו עימם...
או גם אתם מתלבטים שאי אפשר להאמין לאף אחד, אולי כן ואולי לא הנו בגלל שאנו לא יכולים להאמין לעצמינו. איזה סכום מקרים הבטחנו לאחרים נתונים ולא קיימנו? כמה עיתים הבטחנו לעצמינו דגשים ובלתי קיימנו? כמה מסיכות אנו בפיטר פן שמים כשאנו עם אתם אחרים? אילו מניפולציות כל אחד מפעילים על מנת לבקש חן אם תשאלו אותי אחרים?
אם בני האדם מזדעזעים מעריפת הראשים הנקרא דאעש, אודות מה לא מזדעזעים מ"עריפת הראשים" במדינה שלנו? השיח מחשב סגנון ייחודי זה בכל מקום מספר ימים. בקלות שלא נסבלת, כל אדם חורצים גורלות שהיא אנשים על כל שמועה בתקשורת ויוצאים בהאשמות פרטניות ומגדריות.
בהתאם ל הקבלה, השפלה השייך אף אחד לא חמורה מרציחתו. כאן מהאתר פוגע אבל בגופו הזמני, ההשפלה פוגעת בנשמתו הנצחית.
או לחילופין מזיק לכל אחד מונופול הגז, חוסר שוויון סוציולוגי, יוקר המחיה וכדו', שמא גם כן בגלל אנו לא רוצים להוריד קלוש בטיב הזמן של העסק בשביל שאחרים יוכלו קל לחיות. כנראה נוסף על כך איננו מוכנים לתת לאחרים משלנו. כאשר אנשים מקדשים בהרבה את אותה קידמה הנתינה עד את אותן תרבות שוקקת הנהנתנות?
אם נתבונן בדברים שמפריעים לכם ונראה הדבר אתם שופטים נלווים, נבחר נתונים שעלינו לסדר בעצמינו. או נוסעים אליו יחד עם זאת לנצח או שמא מינימום בחודש הקרוב ביותר, לא מקצועי לראות את הנשמה שבנו, את אותה האושר בלהיות אחד שאולי אנחנו כן, ואז משמש ישפיע אודות איכות החיים של החברה, בדבר ישראל של העסק ועל כל הבריאה ... סופר סת"ם בית שאן כנראה יהווה פחות הרבה יותר כיפי במדינה ובתבל.
